הזעת יתר של כפות הידיים ובתי השחי בילדים ומתבגרים
הזעת יתר בכפות הידיים
תופעה של הזעת יתר בכפות הידיים נפוצה בקרב האוכלוסייה (3%), יותר אצל בנות מתבגרות ולעיתים מלווה בסיפור משפחתי (בד״כ האם).
התופעה כוללת הזעת יתר של שתי כפות הידיים בשילוב עם בתי שחי (עד 50%) וכפות הרגלים בדרגות חומרה שונות.
בצורתה המשתנה יכול הסובל ממנה לחוות קשת של חומרה: מכפות ידיים קרות לחות ועד כדי טפטוף זיעה מתמשך, גרד של כפות הידיים וקלוף עור.
התופעה יכולה להחמיר בתנאי חום , בעת התרגשות נפשית ובשעת מצבי לחץ נפשיים ופעמים מוקלת ובשהייה במזגן או במזג אויר קר.
נוטים להניח כי מקור הבעיה של הזעת היתר הינו בגירוי יתר עצבי וחוסר איזון בין שתי המערכות השולטות על איזון שמירת הלחות של כפות הידיים.
![]() |
![]() |
הרטיבות המתמשכת גורמת לחוסר נוחות (צורך בניגוב ידיים מתמיד, קושי בהחזקה של עפרון, רטיבות של דפי המחברת וכדומה), פגיעה באיכות החיים (הימנעות מהושטת יד לשלום או החזקת ידיים בין חברים / חברות) ועד כדי פגיעה בשלמות עורית.
אבחון הבעיה נעשה בד״כ ע״י המטופל או ההורה וכל המתואר לעיל הינו חלק של ההבחנה בהתאם לחומרה המשתנה.
הטיפול בהזעת יתר של כפות הידיים :
מטרת הטיפול בהזעת יתר מכוון לשיפור איכות החיים של המטופל.
ניתן לחלק את דרכי הטיפול השונות בהזעת יתר של כפות הידיים ובתי השחי לטיפול סימפטומטי מקומי או כירורגי.
א) 1) הטיפולים המקומיים הינם יום יומיים ומתבססים על דאודרנטים שונים, נוגדי הזעה מקומיים לבתי השחי.
2) טיפולים הנותנים הקלה בהזעה של בתי השחי וכפות הידיים למספר חודשים מתבססים על הזרקת רעלן - בוטליניום לאזור בלוטות הזיעה בבתי השחי.
פתרון כירורגי -
הפתרון הכירורגי מתבסס על הידע המדויק של מיקומו האנטומי של העצב הסימפטטי השולט על הזעת היתר של כפות הידיים.
מיקומם האנטומי של עצבים סימפטטים אלו הינו משני צדי עמוד השדרה ובסמוך לו (פרה ורטברלי) - בגובה צלעות 3 ,4.
![]() |
![]() |
הפעולה הכירורגית מתבצעת כיום בצורה זעיר פולשנית (Thoracoscopy) ובהרדמה כללית.
דרך חתך באורך כ 1 ס״מ בקו השיער התחתון של בית השחי, מוחדרת מצלמה המזהה את העצב הסימפטטי בסמוך לעמוד השדרה.
דרך תעלה במצלמה מועבר מכשיר אשר בעזרתו מנותק העצב בגובה חוליות עמוד שידרה 3 ו 4 .
ניתוקו הכירורגי של עצב זה גורם להפסקה מלאה של ההזעה מכפות הידיים.
![]() |
![]() |
תוצאה זו מתרחשת במהלך הניתוח וניתנת לניתור. הפעולה הכירורגית מבוצעת משני צדי בית החזה.
בסיום הניתוח המטופל חש כי כפות ידיו יבשות וחמות.
הופעת יובש גם בבתי השחי בשילוב עם כפות הידיים כתוצאה של הניתוח אינה תוצאה קבועה והסיבה לכך אינה מובנת רפואית.
תופעות לואי:
כאב גב עליון יתכן ביממה הסמוכה לניתוח כתופעת לואי של הניתוח.
בכ- 20% מכלל המטופלים תופיע הזעה מפצה בעיקר באזור הגו. תופעה זו הינה ברת חלוף ברוב רובם של המקרים.
הפעולה הכירורגית נסבלת היטב ע״י המטופל .
אנו מאשפזים לילה לאחר הניתוח עקב הפעולה הכירורגית.
חזרה לפעילות שגרתית (כולל ספורט) כעבור שבועיים .
טיפול מתמשך לאחר הניתוח:
לאחר השגת מטרת הניתוח - יבוש מושלם של כפות הידיים, יש להקפיד ולטפל בכפות הידיים אלו בצורה קבועה.
יש להשתמש בקרם ידיים על מנת למנוע יבוש העור וסדיקתו. פעולה זו יש לבצע מס פעמים ביממה.
לאחר מספר שנים יכולה להופיע הקלה ביובש כפות הידיים.
בידע העומד לרשותנו כיום, לא קיים טיפול יעיל לטיפול בהזעת יתר של כפות הרגליים.
קרוב לוודאי הדבר נובע, משליטה עצבית סבוכה בשמירת הלחות של כפות הרגליים .
הטיפול השמרני המומלץ כיום הינו שמירת היגיינה מקומית, אוורור כפות הרגליים וספיגת הזיעה (החלפת גרבים מכותנה באופן יום יומית).