מידע עדכני -  תיקון זעיר פולשני לחזה סנדלרים – Pectus Excavatum 

 

דר' ר. ביליק

מומחה לכירורגית הילד

 

מהו חזה סנדלרים – Pectus Excavatum  ? 

 

בית החזה בנוי בחלקו האחורי מעמוד השדרה ממנו יוצאות 12 זוגות צלעות.  

הצלע בנויה בחלקה האחורי מרקמת עצם ואילו חלקה הקדמי הינה רקמה סחוסית המקנה לבית החזה את גמישותו. הצלעות בחלקן הקדמי הסחוסי מחוברות אל עצם בית החזה.

פעמים, עקב צמיחה בלתי שווה של חלקיה הסחוסיים של הצלע ( בייחוד בצלעות האמצעיות ותחתונות ) מתהווה עיוות של צורת בית החזה. פעמים העיוות הינו סימטרי (השקיעה הינה של עצם בית החזה בדרגות שונות)  ובמקרים אחרים קימת עוות בלתי סימטרי הן של הצלעות והן שקיעה בלתי שווה של עצם בית החזה. 

שכיחות התופעה הינה 1:1000 לידות חי והתהליך שכיח יותר אצל בנים לעומת בנות. שכיחות משפחתית  קימת בכ- 40% מן המקרים (יתכן אצל האב אח האב או הסב ).  

תהליך שקיעת עצם בית החזה בא לידי ביטוי ברב המקרים בזמן גדילת הילד אולם יכול גם להשתפר ולסגת במקרים בודדים. 

למרות שינויים מבניים בצורת כלוב הצלעות הגורמים בחלק מן המקרים ללחץ ודחיקה של אברים חיוניים כגון: לב ראות, הריי
                שההוריה לתיקון כירורגי של חזה הסנדלרים הינה – קוסמטית ! 

ילדים ונערים בעלי חזה סנדלרים נוטים להימנע מלהצטרף לחבריהם למקומות בו יצטרכו לחשוף את פלג גופם העליון – ים או בריכה ובמידה ויצטרפו לחבורה הרי שחלקם לא יהיו מוכנים להוריד את החולצה או הגופייה עם כניסתם למים. 

ילדים ונערים בעלי חזה סנדלרים פעמים נוטים לסבול מדימוי גופני מעט ירוד ומנסים לחסות על הממצא בעזרת תנוחת כתפיים אופיינית. שכיח לראות נער/ה עם חזה סנדלרים בעמדת עמידה או ישבה כאשר הכתפיים שמוטות כלפי מטה וקדימה בניסיון לכסות על צורת בית החזה השקוע. 

לילדים אלו אין כל הגבלה גופנית ורק במאמצים גופניים קיצוניים ניתן לזהותם מכלל האוכלוסייה. 

 

אבחון חזה סנדלרים – Pectus Excavatum   

 

את חזה הסנדלרים ניתן לזהות ע"י הסתכלות במבנה בית החזה. 

 

פרט לצילומי חזה, כל הדמיה נוספת כגון :  CT חזה או MRI חזה הינו חסר חשיבות מעשית אלא חשיבות אקדמית בלבד ולכן אין הכרח  לבצען. 

פעמים רצוי לבצע צילומים של בית החזה ( קדמי וצדדי ) טרום ניתוחי כצילומי השוואה לתוצאה קוסמטית לאחר הניתוח. 

 

פעילות טרום ניתוחית :
שחיה באופן מוסדר ( רצוי ע"י מאמן שחיה ) הינה פעילות גופנית רצויה לחיזוק חגורת הכתפיים ולשיפור היציבה של הנער/ה. פעילות גופנית זו תחודש כחודש לאחר הניתוח ותימשך לאורך כשנה לאחר הניתוח. 

 

פתרונות כירורגים  - 

פתרונות כירורגים של שיקום דופן בית החזה מוצעים בין  הגילאים 8 – 16 שנים.   

את הפתרונות הכירורגים השונים לתיקון קוסמטי של בית החזה יש להתאים בהתאם לצורת בית החזה של הנער/ה. 

ניתן לחלק את הפתרונות הכירורגים לשתי קטגוריות עיקריות : 

א)                  תיקון קונבנציונאלי - פתוח 

ב)                  תיקון זעיר פולשני – Nuss procedure 

 

א)         התיקון הפתוח כולל הרחקת החלק הסחוסי המעוות של הצלע –
            בדרך כלל צלעות 5-9 מימין ומשמאל – תוך השארת מיטת צמיחת הסחוס
            לצמיחה עתידית של הסחוס ללא עוות.  

בשיטה זו לא מבוצעת תמיכת צלעות ע"י מוט. הגבלת פעילות גופנית מאומצת
            וספורט מגע של הילד/ה לאחר הניתוח – כ 5 חודשים. 

ב)         התיקון בשיטה זעיר פולשנית – Nuss procedure 
            כולל תמיכת עצם בית החזה תוך ישור סחוסי הצלעות המעוותות ע"י מוט 
            תומך.

 

בשיטה זו המוט התומך יושאר במקומו כ 3 שנים. 

 

 גם בשיטה זו קימת הגבלה בפעילות ספורט מגע למשך 5 חודשים.  

לאחר תקופה הסתגלות קצרה לא חש הנער/ה כל הגבלה (עקב המוט). 

בתום כ- 3 שנים יוצא המוט התומך בניתוח חוזר.    

 

 

 

 

תוצאה קוסמטית השוואתית – 

            לשתי השיטות תוצאה קוסמטית משביעת רצון מיד לאחר הניתוח. 

            בשיטה הזעיר פולשנית קימות שתי צלקות רוחביות בצידי בית בחזה לעומת
            צלקת רוחבית בודדת במרכז בית החזה בשיטה הפתוחה.

           השקול באיזו שיטה יש לבחור תלויה ישירות בצורת בית החזה של הילד/ה
           על מנת לקבל תוצאה קוסמטית מיטבית.  

 

 

  

פעילות ומעקב לאחר הניתוח – 

חודש לאחר הניתוח יתחיל הילד/ה בפעילות גופנית קלה הכוללת בעיקר שחיה ותרגילי יציבה לשיפור וחיזוק חגורת הכתפיים. השחייה הינה חלק בלתי ניפרד מן הטפול הכירורגי בדרך לתוצאה חזותית רצויה. 

 

המעקב הרפואי –  

לאחר הניתוח יבוצע מעקב רפואי צמוד בתקופה הקרובה לניתוח וימשך במהלך השנים לאחר מכן.