מהי חסימת  מעי בעובר?

המעי של העובר בנוי משני מרכיבים: המעי הדק והמעי הגס. המעי הדק נחלק לשלושה חלקים: התריסריון (דאודנום)- החלק שמחובר לקיבה,  הג'ג'ונום – רוב הנוזל שבמזון נספג בו, והאילאום – החלק שבו מעובד המזון ומועבר למעי הגס.  המעי הגס נקרא גם "קולון". יש סיבות שונות לחסימה במעי העובר כאשר הסיבה השכיחה ביותר היא אטרזיה = איטמות (היצרות מולדת באזור מסוים של המעי). השם הניתן לחסימה הוא לפי האזור החסום, למשל: אטמות התריסריון = דאודנל אטרזיה (Duodenal Atresia),  ג'ג'ונל אטרזיה (Jejunal Atresia), אילאל אטרזיה (Ileal Atresia), או קולון אטרזיה.(Colon Atresia)

כיצד נעשית האבחנה של חסימת מעי בהריון?

האבחנה נעשית בבדיקת אולטרסאונד. רואים הרחבה של לולאה או מספר לולאות מעי. במהלך ההריון העובר בולע כל הזמן את נוזל מי השפיר. היצרות או חסימה בחלק מעי פוגעת במעבר של נוזל מי השפיר בתוך המעי ולכן אותו קטע וכן המעי המוביל אליו נראה מורחב. בבדיקת האולטרסאונד הנוזל נראה בצבע שחור ולכן בבטן העובר נראים ממצאים "ציסטיים" שחורים, אלו לולאות המעי המכילות נוזל שלא יכול לעבור מעבר לחלק החסום. בנוסף בבדיקת האולטרסאונד ניתן לאבחן ריבוי מי שפיר (פוליהדרמניון) בעיקר כאשר מדובר בחסימה קריבנית במעי הדק. לעיתים האישה מרגישה גדילה מהירה של הבטן כאשר קיים ריבוי משמעותי של מי שפיר.

איזה בדיקות צריך לבצע בהריון?

יש צורך במעקב אולטרסוני קפדני על מנת לברר אם יש מומים באברים אחרים וכן לעקוב אחר המעי לראות שלא נגרם לו נזק וכן לעקוב אחר כמות מי השפיר. מעקב זה נעשה בשיתוף כירורג הילדים ורופאי הילודים.
 

יעוץ גנטי על מנת לשלול קשר לתסמונות אחרות (למשל ציסטיק פיברוזיס) וכן ביצוע דיקור מי שפיר על מנת לשלול הפרעה בכרומוסומים.
 

אקו לב עובר יבוצע בהתאם לצורך.
 

בדיקות לוירוסים ומזהמים אחרים בהתאם לצורך.

מה מאפיין את החסימות במקומות השונים של המעי?

חסימה במוצא הקיבה (Gastric Outlet Obstruction  )  -  מום נדיר, בשכיחות של כ 1 למיליון לידות. נגרם כתוצאה של היצרות השוער הקיבתי = הפילורוס (החלק של הקיבה המחובר למעי), או כתוצאה של התעבות דופן הקיבה (Antral web). בשני המצבים ניתן למצוא מומים נוספים (במערכת העיכול או הלב). הממצאים שעשויים להיות בבדיקת האולטרסאונד בהריון הם: קיבה מורחבת וריבוי מי שפיר.

חסימה בתריסריון = דאודנום (Duodenal Atresia) – השכיחות  כ 1 ל 6000 לידות. באופן תקין בעת התפתחות העובר (שבועות 5-6) קימת חסימה של התריסריון אשר תפתח באופן פיזיולוגי בשבוע 9 לחיים העובריים. לעיתים תהליך הפתיחה נפגם ולכן נגרמת חסימת התריסריון. סיבה נוספת לחסימת התריסריון היא מנח לא תקין של הלבלב (פנקראס) וזה נקרא "annular pancreas". קיימים מומים רבים מלווים  הנמצאים בשכיחות גבוהה בדאודנל אטרזיה כגון: מלרוטציה של המעי (40%), מומי לב (30%),  מומים בחוליות (30%), חסימה של הושט (7%). בשליש מהילודים עם חסימה בתריסריון יש גם תסמונת דאון. המראה האולטרסונוגרפי בחסימת הדאודנום אופייני. בשל הרחבת הקיבה והדאודנום מתקבלת תמונה של "בועית כפולה" (double bubble), מעין שני ממצאים ציסטיים עגולים בבטן עליונה של העובר. בנוסף שכיח למצוא ריבוי מי שפיר.

חסימה בג'ג'ונום ובאילאום (Jejunal &Ileal Atresia) -  חסימה בחלק זה של המעי שכיחה יותר מחסימה באזור הדאודנום. סיבה שכיחה לנזק ולחסימה של המעי הדק באזורים אלו היא הפרעה לאספקת הדם לחלק או חלקים של המעי. חסימה באזור הג'ג'ונום, פעמים במספר מקומות והמעי באזור זה בעל יכולת התרחבות רבה מאוד. חסימה באזור האילאום בד"כ במקום יחיד. סיבה נוספת לחסימת מעי דק באזורים אלו היא מחלה בשם ציסטיק פיברוזיס (כ25% מהמקרים).
 

כאשר קוטר המעי הדק מעל 7 מ"מ בבדיקת אולטרסאונד יש חשד לחסימה בו. ממצאים נוספים בבדיקת האולטרסאונד הם: לולאות מעי מורחבות בבטן אמצעית, פריסטלטיקה (תנועתיות) במעי, הסתידיות בבטן העובר, נוזל בבטן העובר (מימת) שמקורה בפרפורציה ( התנקבות) המעי. בנוסף מוצאים ריבוי מי שפיר.  במקרי ציסטיק פיברוזיס דפנות  לולאת המעי המורחבת נראית היפראקוגנית (לבנה מהרגיל).

Volvulus של המעי – בשבועות מוקדמים לחיי העובר המעי נמצא באופן נורמאלי מחוץ לבטנו. במידה ותהליך חזרתו לבטן לא תקין הרי שבסיס המעי (המזנטריום), המספק את הדם למעי, לא מקובע היטב. ההפרעה לחזרה תקינה של המעי גורמת למנח בלתי תקין (מלרוטציה) שלו. בחלק מהמקרים עשוי להיות ללא כל תסמינים (במהלך ההיריון ובהמשך החיים). אולם כאשר יש מלרוטציה,  בשכיחות גבוהה, עלול להיגרם תסביב מלא של המעי הדק על צירו ואז יש חסימה של ניקוז כלי הדם ונגרם וולוולוס (volvulus ). חלק גדול יחסית של המעי עלול להיפגע, לעבור נמק, ויהיה צורך להרחיקו ניתוחית. בבדיקת האולטרסאונד רואים הרחבת לולאות מעי דק,  העדר פריסטלטיקה (תנועתיות),  תוכן בתוך לולאות המעי שמעיד על דימום, ונוזל בבטן העובר (מימת).

Meconium Ileus –  מהווה את הסיבה השלישית בשכיחותה לחסימת מעי בילוד (לאחר אטרזיה ומלרוטציה של המעי). המקוניום (הצואה העוברית) מצטבר וחוסם את המעי הדק באזור המעי הדק הסופי (אילאום). בעוברים חולים בציסטיק פיברוזיס המקוניום מאוד צמיג ולכן נוטה לחסום את המעי הדק. המעי נראה גם מורחב וגם אקוגני (לבן), לעיתים מכיל גם נוזל בתוכו.
 

חסימת המעי הדק על ידי מקוניום או מגורמים אחרים כגון: אטרזיה, volvulus, מאורע וסקולרי, עלול לגרום לעיתים נדירות להתנקבות של המעי הדק ותהליך דלקתי סטרילי  עקב גירוי כימי, (נקרא  (Mconium Peritonitis. לרוב אזור הנקב מכוסה ונסגר על ידי מחיצה. לעיתים תהליך הסגירה הזה נפגם ונוצר חלל שמקוניום נכנס אליו. מתקבל מראה סונוגרפי אופייני של הסתיידויות בבטן העובר עם צל אקוסטי. כמו כן המעי עשוי להיות מורחב, ובנוסף מימת וריבוי מי שפיר.

חסימת מעי גס (Colonic Atresia) – חסימות מעי גס מהוות רק כ 5-10% מכלל חסימות המעי. האזור השכיח יותר הוא חסימה של פי הטבעת (אנוס), הקורה בכ 1 ל 5000 לידות. חסימה של פי הטבעת נגרמת עקב חוסר פתיחה של ממברנה, שנמצאת באופן פיזיולוגי בשלבים מוקדמים, או עקב נדידה לא תקינה של המעי הגס למקומו. חסימה של קטע מעי גס (קולון אטרזיה) נגרמת לרוב כתוצאה של מאורע וסקולרי המסתיים באטרזיה (חסימה). האבחנה האולטרסונוגרפית מבוססת על הרחבת לולאות מעי בבטן תחתונה ובאגן (לרב בצורה של V או U ).

באופן נורמלי המעי גדל עם התקדמות גיל ההריון. הרחבה נחשבת, לדוגמא, כאשר קוטר לולאת המעי גס היא מעל 7 מ"מ בשבוע 25 להריון ומעל 18 מ"מ במועד. לעיתים חסימה באזור המעי הגס (הרקטום) ופי הטבעת היא חלק מתסמונת רחבה יותר המערבת גם אנומליות בחוליות, בלב, פיסטולה טרכיאואזופגיאלית, בכליות ובגפיים  (תסמונת זו נקראת VACTERL Syndrome  ). גורם נוסף העלול לגרום להרחבת לולאת מעי גס היא מחלת הירשפרונג (שכיחות 1 ל 10000 לידות). עקב פגם בעצבוב המעי נגרמת  חסימה פונקציונלית שביטויה מעי מורחב.
 

סיבה נוספת להרחבת מעי גס היא פקק מקונאלי, עם מעי גס שמאלי צר, אצל אמהות סוכרתיות, ללא פגיעה בפעילות המעי לאחר הלידה.

מה קורה בלידה?

בדרך כלל אין מניעה מלידה רגילה. ברב המקרים מחכים ללידה ספונטאנית, לעיתים רחוקות יש צורך בהקדמת הלידה (לאחר יעוץ ותאום עם כירורג הילדים ורופאי הילודים).

מה צפוי לאחר הלידה?

לאחר לידה יש לאמת את האבחנה של חסימה במעי וסיבתה. בהתאם לגורם החסימה יש לשקול את הצורך בטיפול כירורגי ותזמונו. פעמים בחסימת מעי עקב איטמות (אטרזיה) יחוברו חלקי המעי הפעילים. במקרי חסימת מעי על רקע אחר תישקל דרך האבחון והטיפול על ידי רופאי הילודים והכירורגים של הילדים. משך השהות בבית החולים הנה בהתאם לאבחנה ודרך הטיפול שנבחרה.

www.emedicine.com/ped/topic2857.htm

www.fetus.ucsfmedicalcenter.org/bowe