חסימת מעיים תוך רחמית בעובר, בילוד ובילד - החידה הסיבה והפתרון

חסימת מעי של העובר, הילוד או הילד הינה תופעה מוכרת ומאופיינת בעצירת מעבר תוכן מעי לאורך מערכת העיכול.
לתופעה תסמינים שונים בהתאם לגיל ולסיבה.
תסמיני התופעה הינם כאבי, תפיחות הבטן ותתכננה הקאות.
זיהוי מוקדם של התופעה והטיפול בה ימנעו נזקים עתידיים נילווים

 

      חסימת מעי של העובר, הילוד או הילד הינה תופעה מוכרת ומאופיינת בעצירת מעבר תוכן מעי לאורך מערכת העיכול.

      חסימות מערכת העיכול יכולות להיות לכל אורך מערכת העיכול בשכיחות שונה.

      חסימות מעי בעובר יכולות להופיע לאורך ההיריון. אולם, שכיח כי יופיע בשני הטרימסטרים הראשונים.

      חסימת מעיים תתבטא בצורה ברורה יותר במהלך ההיריון עם התחלת פעילותה של מערכת העיכול-
      בליעת תוכן (מי שפיר) ופעולת האברים השונים לאורך מערכת העיכול כבד
, לבלב
.

   

 

 

        חסימות המעיים בעובר ובילוד יכולות לנבוע ממספר גורמים:


 

1)         אטמות המעי -

           
חוסר יצירה של המשכיות המעי כגון - אטמות תריסריון, אטמות מעי גס או 
אטמות אנלית.
            א
טמות נובעת מחוסר חיבורם של המעי הקדמי לאמצעי, האמצעי לאחורי או המעי האחורי לפי
           
הטבעת (מקור פי הטבעת - האנוס, משכבת העור האקטודרם).

 

 

 

 

 

2)         מנח לא תקין של המעי בחלל הבטן Malrotation -

           
המעי הדק והגס ברובו נוצרים מחוץ לחלל הבטני בתוך שק צלומי 
            בשבועות
7 - 10 לחיים העובריים.
           
עם השלמת יצירתם שבים המעיים לחלל הבטני כאשר,
            המעי הגס
(הסומה- cecum) מוביל, ניכנס ראשון ומתקבע בבטן ימנית תחתונה .

 קיבועו של הסומא בבטן ימנית תחתונה, מאפשר את קיבועה של הרקמה 
 המכילה את אספקת הדם הראשית (מזנטריום) למעי הדק.
אספקת דם זו אחראית על המעי הדק מתחילתו לאחר התריסריון עד לקצהו הרחיקני,
בתחילת המעי הגס וכן לחלק של המעי הגס עד אמצעו
.

           קיבוע בסיס אספקת דם זו חשובה ביותר מאחר והמעי הדק נמצא בפעילות
           מתמדת כחלק מפעולת העיכול
.

קיבוע בלתי שלם או מוטעה של הסומה לבטן ימנית עליונה,
עם מיקום בלתי תקין של תחילת המעי הדק, גם כן לבטן ימין עליונה
(במקום לבטן שמאל עליונה), יכולים ליצור בסיס אספקת דם צר
המועד לפורענויות עקב פעילות המעי הדק
.

           מצב זה של המעי ניקרא Malrotation  או מנח לא תקין.

מצב זה טומן בחובו אפשרות למצב חרום אפשרי הנקרא - תסביב המעי (volvolus).
במצב חירום זה, עלול המעי הדק לסוב סביב כלי הדם המזינים אותו.

 

3)         חסימת מעי עקב מקוניום (צואה ראשונית)

 מזמן יצירת החלל של המעי בעובר, קימת פעילות מעי
 כולל נשירה של תאים מהשכבה הפנימית עם הפרשות מהלבלב והכבד
.

 עם לידת הילוד תופיע יציאה ראשונה בצבע ירוק חזק עמוק. יציאה תקינה זו נקראת מקוניום.
במידה וקיימת בעיה בהפרשת הלבלב (ציסטיק פיברוזיס - לַיֶּפֶת כִּיסְתִית)
המקוניום ייהפך לצמיג והתקדמותו במעי תיעצר בד״כ באזור המעי הדק הסופי,
בטרם כניסתו למעי הגס
.

          מילוי חלל המעי הדק הסופי עם מקוניום צמיג תגרום לחסימת מעי דק רחיקני.

 

4)         מחלה ע״ש הירשפרונג Hirschsprung Disease

 

המעי הינו אבר צינורי הבנוי משכבות של רקמות שונות. חלק משכבות אלו הינם שרירים בצורות שונות.
תנועת שכבות שרירים אלו בצורה מתואמת יוצרת גל ניע
(peristalsis) .
לסנכרון תנועת מערכת העיכול אחראית מערכת עצבית הקיימת מתחילת הוושט ועד פי הטבעת.
פעולתה התקינה של המערכת העצבית תייצר גל ניע בתזמון מושלם
המסייע למזון להתערבב עם ההפרשות השונות של הלבלב או מלחי המרה
וכן לנוע לאורך המעי הדק והגס תוך ספיגת חומרי המזון ופליטת שאריות המזון אותם אנו לא מעכלים
.

תאים מיוחדים הנקראים גנגליונים משמשים כמנגנון פיקוח על מערכת העצבים במערכת העיכול.
תפקידם של תאים אלו הינה 
העברת תשדורות לעצבים.
תאים אלו מקורם במערכת העצבית ונודדים הם עם התפתחות העובר לאורך המעי ,
מתחילתו עד הגיעם לכ
2.5 ס״מ מפי הטבעת.

בשכיחות של 1:5000 לידות ומסיבות לא ברורות - ברוב המקרים או, עקב שכיחות משפחתית,

נעצרת נדידתם של תאי הגנגליון במרחקים שונים לאורך מערכת העיכול.

אזורים במערכת העיכול אליהם לא הגיעו תאי הגנגליון לא יקבלו כל מידע עצבי עדכני למרות שהינם מכילים סבי עצב. סבי העצב באזורים אלו אינם מקושרים לתאי גנגליון אשר המידע על גל ניע מועבר על ידם. חוסר העברת מידע זה יגרום למעי ללא נוכחות גנגליונים להיות במצב נייח הגורם לחלל המעי להישאר מוצר. חוסר הרפיית הדופן של המעי חסר הגנגליונים יפעל כחסימה במעבר תוכן המעי.

 

      אבחון חסימת מעי בעובר או בילוד:


      אבחון חסימת מעי תוך רחמית-

 

       האבחון מבוסס על העובדה כי העובר מבצע פעולות בליעה ונשימה תוך רחמיות.
       בהתאם למרחק חסימת המעי מתחילת מערכת העיכול ודרגתה,
       יהיה ניתן לראות מספר ממצאים
:

 

1)      כמות מי שפיר -

ככול שהחסימה תתהווה בתחילת מערכת העיכול,
(אטמות תריסריון לדוגמה)
כן  יופיע ריבוי מי שפיר מוקדם יותר ובצורה רבה יותר.
חסימה רחיקנית באזור המעי הדק הסופי יתכן ולא תלווה בריבוי מי שפיר מאחר והעובר בולע וסופג חלק ממי השפיר.


 

2)      שלמות החסימה -

קימות דרגות שונות של חסימה.

במידה וקימת חסימה מלאה ובתחילת צינור העכול, יופיע ריבוי מי שפיר בשלב מוקדם של ההריון
.
במידה וקימת מחיצה עם פתח במרכזה המאפשרת לתוכן הנוזלי לעבור

      הרי יתכן ולא נזהה חסימת מעי תוך ריחמית.
בעיה זו תשוב ותופיע רק לאחר הלידה או במהלך החיים (הקאות)
.

 

3)      הרחבת לולאות מעי -

תופעה זו נובעת מהצטברות תוכן בחלל המעי הקריבני - לפני החסימה
.
מי השפיר אותם בולע העובר יעצרו באזור החסימה.
עקב פעולת מערכת העיכול והתקדמות תוכן המעי במורד מערכת העיכול
, תתחיל הרחבה של חלל המעי.
הרחבה זו של המעי
תודגם בבדיקה העל-קולית (אולטרה סאונד) או התהודה המגנטית (MRI).

כמות הלולאות המורחבות שתתגלה בבדיקה, תלויה במרחק החסימה מתחילת מערכת העיכול

      (ככול שהחסימה רחוקה יותר במורד מערכת העיכול, כן יראו יותר לולאות מורחבות).

 

 

4)      מעי ללא תוכן -

בעת ההדמיה בחשד לחסימת מעי יש לנסות ולהדמות

     נוכחות מעי עם מיעוט תוכן (לאחר החסימה), אשר פעמים יראה כמעי אקוגני (מודגש).
בבדיקות ההדמיה קשה להעריך את כמות המעי ללא תוכן - לאחר החסימה.

 

5)      גודל הקף הבטן-

הקף הבטן יתייצג בהתאם לכמות לולאות המעי המורחבות
.
בחסימה קריבנית תראה הרחבה של בטן עליונה ובטן תחתונה שטוחה.

     בחסימה רחיקנית של המעי, הבטן בכללותה תהיה מורחבת.

 

 

      אבחון חסימת מעי לאחר הלידה -

     נקדים ונאמר כי חסימת מעי מסיבות מולדות יכולה להופיע בכל גיל.

     בשיקול הדעת, עם הופעת חסימת המעיים יש להביא זאת בחשבון.

 

 

    תסמינים לחסימת מעי בילוד בילד ובמתבגר -

1)      כאבים עוויתיים- כתגובה לחסימה המופיעה במערכת העיכול,
ינסה המעי להעביר תוכן בעוצמה רבה יותר
.

פעולה זו של התכווצויות המעי תלווה בכאבים עוויתיים המאופינים
בהשתנות עוצמתם ובתדירותם
.
במידה והחסימה מתמשכת לזמן רב יחלשו הכאבים עקב התעייפות המעי.

2)      תפיחות בטנית - עם הופעת הפרעה במעבר תוכן במערכת העיכול תופיע תפיחות בטנית.
במידה והחסימה הינה בתחילת מערכת העיכול (חסימת תריסריון),
תתפח הבטן העליונה בלבד בעוד שאר הבטן תישאר שטוחה.

הרחבת מעי דק עם תפיחות בטנית כללית,
תגרם בחסימת מעי רחיקני
(מעי דק סופי או מעי גס).

 

3)      הקאה מרתית - הקאות של תוכן קיבה תופענה פעמים כתופעה נלוות לכאבים עוויתיים.
עם התמשכות חסימת המעי, תופענה הקאות מרתיות-
(צבען ירוק,ירוק כהה) וזאת כתוצאה של חזרת תוכן מעי דק לקיבה.  

 

אבחון של חסימת מעי בילוד

 

תפיחות בטן עם הקאה מרתית ביילוד תחייב ברור דחוף לשלילת חסימת מעי.

1)      צלום בטן ריק- צלום המתבצע בסמוך לחשד בחסימת מעיים.
 
צילום הרנטגן הינו ללא חומר ניגודומטרתו להדמות תצורת פיזור הגז במעי הנמצא בחלל הבטני.

 בעת חסימת מעי, תופענה לולאות מעי מורחבות בכמות התואמת למרחק אזור החסימה במעי
.

2)      צלום עם חומר ניגוד נוזלי הנראה בשיקוף (רדיואופקי) של המעי הגס-
 
מטרת בדיקה אבחונית זו לבצע הפרדה בין ארבע האבחנות שהוזכרו לעיל, העלולות לגרום לחסימת מעי בילוד.


 

3)      צלום עם חומר ניגוד סמיך (רדיואופקי) של מערכת העיכול העליונה -
 
בדיקה זו מבוצעת לשלילת מנח בלתי תקיןשל מערכת העיכול,
העלולה לגרום לתסביב של המעי הדק
Malrotation) - ראה סעיף 2).
בדיקה זו תבוצע, באם הילוד ינק לפחות פעם אחת
או באם הייתה לילוד יציאה מקוניאלית  טרם הופעת ההקאה המרתית
.
 
   


 

 הטיפול בחסימת מעי בילוד

 

הטיפול בחסימת מעיים מתבצע רק לאחר היוולדו של הילוד.

ככלל לא מומלץ על הקדמת תאריך לידתו של העובר עקב חשד לחסימת מעי תוך רחמית.

כל זמן שהעובר אינו מראה סמני סבל תוך רחמי,
נעדיף ליילדו בתאריך המתוכנן ובצורת הלידה המתחשבת בצרכים המיילדותיים של האם.

עם היוולדו של הילוד יתבוצעו מספר פעולות בסיסיות בטרם ייחלו בדיקות אבחנתיות.

 

פעולות אלו יכללו :

1)      ייצוב נשימתי.

2)      ייצוב המודינמי - הרכבת עירויי ומתן נוזלים.

3)      שאיבת תוכן הקיבה ע״י הכנסת נקז קיבתי (זונדה)

4)      לקיחת דמים ראשונית.

 

לאחר התייצבותו של הילוד נפנה לביצוע האבחון כמתואר לעיל.

בהתאם לתוצאות מבחני הדימות השונים,
תנקטנה הפעולות הנדרשות לפיתרון התרופתי או הכירורגי של חסימת המעי המולדת
.

איכות ואורך חייהם של ילודים עם חסימות מעי הנגרמות מאטמות מולדת

אינם שונים מאוכלוסיה רגילה,  וזה כל זמן שאורך המעי הדק העומד לרשותם הינו מעל 60 ס״מ.


נמליץ, כי כל הילודים אשר אובחנו עם  חסימת מעי מולדת,
יהיו במעקב רפואי לפחות בשנתיים הראשונות לחייהם
.

נחזור  ונציין כי חסימות מעי עקב מנח בלתי תקין של המעי (Malrotation),
יכולה לבוא לידי ביטוי בכל שלב בחיי הילד או הבוגר.


הקאה מרתית (בצבע ירוק) ,פעמים מלווה בכאבי בטן - יכולה לתת התראה לתסביב של המעי ,
הדורש פעולה כירורגית דחופה
.

 

עבור לתוכן העמוד